הרכב:
יצחק עמית (נשיא), נעם סולברג, דפנה ברק‑ארז

נושא העתירות:
שורה של ארגונים עתרו נגד הממשלה וראש הממשלה בדרישה שבחירת נציב שירות המדינה תיעשה בהליך תחרותי ומוסדר, ולא במינוי שמבוסס על החלטת ממשלה וללא נוהל קבוע.

מי העותרים?

העותרים הם ארגוני חברה אזרחית גדולים:

• מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה

• מרכז מנור מבית “יוזמת המאה”

• התנועה לאיכות השלטון בישראל

• הסתדרות העובדים הכללית

חלק מהגופים האלה מופיעים בדו"חות רשם העמותות והצלבות מידע ציבוריות כעמותות המקבלות מימון גם מממשלות וגופים זרים

פסק הדין מצטרף לשורת מקרים שבהם בג״ץ — כולל השופטת דפנה ברק‑ארז — מתערב בהחלטות שנמצאות בלב המשילות של הרשות המבצעת.
הפעם מדובר במינוי נציב שירות המדינה, אחד התפקידים הרגישים ביותר לניהול מערכות המדינה.

בזמן שהממשלה מנסה למנות נציב ולהבטיח יציבות תפקודית, בג״ץ מקפיא את ההליך, דורש הסברים ומעמיד את סמכות הממשלה תחת ביקורת חריפה.

למה זה יוצר בעיה?

• זהו תחום ליבה של הרשות המבצעת — לא של בית המשפט.

• עצירת המינוי פוגעת ביכולת הממשלה למנות בכירים בזמן אמת.

• המהלך נותן כוח עודף לעותרים — חלקם גופים בעלי מימון זר — לעכב משילות בישראל.

• השופטת ברק‑ארז נחשבת בפסיקות רבות למי שמעדיפה בקרה שיפוטית מרחיבה גם על החלטות מנהליות ברורות.

בזמן שהממשלה מנסה לתפקד, בג״ץ עוצר מינוי מרכזי בשירות המדינה בעקבות עתירות של ארגונים הנתמכים גם על‑ידי ממשלות זרות — ומחייב את הממשלה לנמק למה היא מפעילה את סמכותה. זהו עוד מקרה שבו הפסיקה מתייצבת מול המשילות.

בג"ץ נתן צו על תנאי בעתירה על הליך בחירת נציב שירות המדינה. להחלטה על הצו לחצו כאן 

בג"ץ 37830-08-24
בג"ץ 41730-08-24
בג"ץ 49541-08-24