בעניינו של ח"כ עופר כסיף, שבעה מתוך תשעת שופטי ההרכב – יצחק עמית,דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב ויחיאל כשר – החליטו שלא לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו, ובכך אפשרו לו להתמודד בבחירות לכנסת ה-26; מולם נותרו בדעת מיעוט השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין, שסברו כי יש לאשר את הפסילה. שופטי הרוב אמנם הסתייגו מהתבטאויותיו ומפעולותיו של כסיף, שאותן הגדירו כמקוממות ומעוררות שאט נפש, אך קבעו כי הן אינן עומדות במבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה לפסילת מועמד, ובפרט כי הראיות אינן מצטברות ל"מסה הקריטית" הדרושה להוכחת עילות הפסילה. לעומתם, מינץ ושטיין סברו כי התבטאויותיו ופועלו של כסיף, בצירוף דברים שאמר בעבר, מקימים במישרין ובעקיפין את עילת הפסילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.
הצטברות התבטאויותיו ומעשיו של כסיף לאורך השנים הייתה צריכה להיחשב ל"מסה הקריטית" שבית המשפט עצמו דורש לצורך פסילה, וכי החלטת הרוב מציבה רף גבוה מדי להפעלת סעיף 7א גם כאשר מדובר בדפוס מתמשך של התבטאויות ומעשים.