דברים נוספים שכדאי להכיר:
- השופטת דפנה ברק ארז מחקה מרשימת המניעויות שלה עורך דין שאותו הנחתה לעבודת הדוקטורט במשך שנים, ושהקשר המקצועי ביניהם הסתיים רק בשנת 2017.
- השופטת ברק-ארז דוגלת בגישה לפיה יש להעדיף את תכלית החוק על לשון החוק, המזוהה עם האקטיביזם השיפוטי.
- השופטת ברק-ארז הביעה תמיכה במתן המלצות שיפוטיות לא מחייבות, במסגרת פסקי דין, בניגוד להכרעות שיפוטיות מחייבות שבסמכותו השלטונית של בית המשפט.
- השופטת ברק-ארז בראיון לגלובס אמרה על הרשות המחוקקת: "מה שמאפיין את גל החקיקה בזמן האחרון זה המכלול, והתחושה היא שהוא גדול יותר מסך כל חלקיו. יכול להיות שכל חוק בפני עצמו, אפשר לדבר עליו. אבל יש תחושת מכלול כזו, שנשאלת השאלה מה בעצם המטרה שלו. בעיניי, כמכלול, ברור שהמטרה לא לגיטימית".
- השופטת ברק-ארז הכשירה חוק עזר של עיריית חולון בנושא חיוב מפעלים לפנות פסולת על חשבונם ששר הפנים סירב לאשר. ברק-ארז כתבה: "עמדתו של משרד הפנים היתה פגומה, מאחר שלא התחשבה בשיקול רלבנטי נוסף – השיקול הסביבתי".
- על פי מחקר, בידי השופטת ברק-ארז ובידי השופט עוזי פוגלמן (שני שופטים מהשמאל הליברלי) הופקדה האחריות על הטיפול במדיניות ההגירה. כ-96% מהערעורים בתחום הובלו על ידי ברק-ארז ופוגלמן, כמעט לבדם, והתקבלה סדרת החלטות מרחיקות לכת בתחום המסתננים.