השופטת דפנה ברק-ארז

תעודת זהות

שם:

השופטת דפנה ברק-ארז

תפקיד:

שופטת בבית המשפט העליון

שנת מינוי לעליון:

2012

בוגר אוניברסיטה:

מועד פרישה:

2035

תפקידים נוספים היום:

שנת מינוי לנשיא עליון:

2032

תפקיד קודם:

מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, במרכז הבינתחומי הרצליה במכללה למנהל, דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה, חברת הוועדה לבחירת פרקליט המדינה (2004)

השופטת דפנה ברק-ארז

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

פסקי דין של השופטת דפנה ברק-ארז:

ביטול פסילת אבתיסאם מראענה:

ביטול פסילת אבתיסאם מראענה: פסק הדין ביטל את החלטת וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24 והכשיר את התמודדותה של אבתיסאם מראענה, א"ב 1156/21

פסילת חוק ההסדרה:

פסק הדין פסל את חוק הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון שביקש להסדיר את מעמד הבתים ביהודה ושומרון, בג"ץ 1308/17, בג"ץ 2055/17 בג"ץ 1308/17, בג"ץ 2055/17 –

ביטול פסילת היבא יזבק:

א"ב 852/20, ע"ב 922/20 – פסק הדין ביטל את החלטת וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 והכשיר את התמודדותה של תומכת הטרור היבא יזבק.

הענקת מעמד אזרחי למסתננים:

בר"ם 18/5040 – פסק הדין העניק מעמד פליטות לזוג מסתננים מחוף השנהב בגלל "חשש שמשפחתם תבצע בבנותיהם מילת נשים" ובכך אימץ את הגישה הרדיקלית ביותר

(מיעוט) החזרת גופות מחבלים:

דנג"ץ 10190/17 – שותף לדעת מיעוט לפיה לישראל אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצרכי מו"מ לשחרור גופות חללי צה"ל  

ביטול שלילת אזרחות:

פסק הדין ביטל את שלילת תושבותם של 4 תושבי ירושלים שנבחרו לפרלמנט של "הרשות הפלסטינית" מטעם רשימה המזוהה עם ארגון הטרור חמאס

דברים נוספים שכדאי להכיר:

השופטת דפנה ברק ארז מחקה מרשימת המניעויות שלה עורך דין שאותו הנחתה לעבודת הדוקטורט במשך שנים, ושהקשר המקצועי ביניהם הסתיים רק בשנת 2017.

השופטת ברק-ארז דוגלת בגישה לפיה יש להעדיף את תכלית החוק על לשון החוק, המזוהה עם האקטיביזם השיפוטי.

השופטת ברק-ארז הביעה תמיכה במתן המלצות שיפוטיות לא מחייבות, במסגרת פסקי דין, בניגוד להכרעות שיפוטיות מחייבות שבסמכותו השלטונית של בית המשפט.

השופטת ברק-ארז בראיון לגלובס אמרה על הרשות המחוקקת: "מה שמאפיין את גל החקיקה בזמן האחרון זה המכלול, והתחושה היא שהוא גדול יותר מסך כל חלקיו. יכול להיות שכל חוק בפני עצמו, אפשר לדבר עליו. אבל יש תחושת מכלול כזו, שנשאלת השאלה מה בעצם המטרה שלו. בעיניי, כמכלול, ברור שהמטרה לא לגיטימית".

השופטת ברק-ארז הכשירה חוק עזר של עיריית חולון בנושא חיוב מפעלים לפנות פסולת על חשבונם ששר הפנים סירב לאשר. ברק-ארז כתבה: "עמדתו של משרד הפנים היתה פגומה, מאחר שלא התחשבה בשיקול רלבנטי נוסף – השיקול הסביבתי".

על פי מחקר, בידי השופטת ברק-ארז ובידי השופט עוזי פוגלמן (שני שופטים מהשמאל הליברלי) הופקדה האחריות על הטיפול במדיניות ההגירה. כ-96% מהערעורים בתחום הובלו על ידי ברק-ארז ופוגלמן, כמעט לבדם, והתקבלה סדרת החלטות מרחיקות לכת בתחום המסתננים.

 

שופטים נוספים:

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט