השופט חנן מלצר

תעודת זהות

שם:

השופט חנן מלצר

תפקיד:

משנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס

שנת מינוי לעליון:

2007

בוגר אוניברסיטה:

מועד פרישה:

2021

תפקידים נוספים היום:

חבר הוועדה לבחירת שופטים

שנת מינוי לנשיא עליון:

לא אמור להיות נשיא לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה כיום במערכת המשפט הישראלית

תפקיד קודם:

שירת בצה"ל כאיש הפרקליטות הצבאית והשתחרר בדרגת סגן-אלוף, והקים בה את המחלקה לטיפול בעתירות לבג"ץ. היה היועץ המשפטי של התנועה הרפורמית. היה היועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה. התמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימתה לכנסת ב-1996. יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה עד שנת 2004 עת מועמדותו לכהונה בבית המשפט העליון.

השופט חנן מלצר

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

דברים נוספים שכדאי להכיר:

היה היועץ המשפטי של התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל.

בשנת 1980 היה היועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה. בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה ויו"ר מפלגת העבודה היה מלצר פעיל בעבודה והתמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימתה לכנסת ב-1996. מלצר שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה והתפטר ממנו ב-2004.

ב-10 לנובמבר 2020 התפרסם כי מלצר ערך חתונה לבנו בהשתתפות של מספר אנשים החורג מהנחיות משרד הבריאות לאור משבר הקורונה. הוגשה תלונה נגדו לנציב תלונות הציבור השופט אורי שוהם אך הוא כמובן דחה את התלונה בנימוק כי מלצר לא ידע שאלו ההנחיות, צעד שעורר ביקורת רבה בציבור. מלשכתו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים נמסר כי למרות ההפרה שבוצעה בחתונת בנו של השופט, אין מקום להטיל עליו קנס.

כיו"ר ועדת הבחירות ניהל דיון הזוי כמה שבועות לפני הבחירות, בעקבות פרסום "תחקיר הבוטים" הפייק ב"ידיעות אחרונות": מלצר חקר ארוכות צייצנים ימניים בטוויטר על אודות הציוצים שלהם, במחזה שעורר מחשבות נוגות על האיום שיוצא דווקא מבית המשפט העליון על חופש הביטוי.

השופט חנן מלצר שיבח בפומבי את עו”ד שחר בן מאיר, העותר הסדרתי משמאל, ואמר כי “מגיעה לו בהחלט הוקרה על פעילותו במערכת הבחירות הזו”. על כך קבע נציב התלונות כי מדובר ב”התבטאויות מיותרות מהן היה ראוי להימנע”.

פסקי דין של השופט חנן מלצר:

שופטי בג"ץ מתעלמים מחוק הפונדקאות

שופטי בג"ץ מתעלמים מחוק הפונדקאות: למרות שנושא הפונדקאות נוגע בנושאים פוליטיים במובהק בין השאר זכויות נשים ועלות כלכלית למדינה, שטרם הגיעו להסכמות בקרב חברי הכנסת

פסילת חוק ההסדרה:

פסק הדין פסל את חוק הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון שביקש להסדיר את מעמד הבתים ביהודה ושומרון, בג"ץ 1308/17, בג"ץ 2055/17 בג"ץ 1308/17, בג"ץ 2055/17 –

פסילת חוק הפיקדון למבקשי מקלט:

בג"ץ 2293/17 – פסק הדין פסל את חוק הפיקדון שמחייב מבקשי מקלט להפריש 20% משכרם ("חוק הפיקדון"), חוק הפקדון היה הכלי האחרון שנותר בידי המדינה

חיוב הכנסת לכנס את המליאה:

בג"ץ 2144/20 – פסק הדין ביטל את עצמאותה של הכנסת בכך שהתערב בלו"ז הכנסת וקבע כי על יושב ראש הכנסת הזמני לכנס את המליאה לבחירת

ביטול שלילת אזרחות:

פסק הדין ביטל את שלילת תושבותם של 4 תושבי ירושלים שנבחרו לפרלמנט של "הרשות הפלסטינית" מטעם רשימה המזוהה עם ארגון הטרור חמאס

פסילת חוק למניעת הסתננות: פסק הדין ביטל את סעיפי החוק למניעת הסתננות (תיקון חמישי) שקבע את התקופה המרבית להחזקתם של מסתננים במתקן "חולות", בג"ץ 8665/14

בג"ץ 8665/14 – פסק הדין ביטל את סעיפי החוק למניעת הסתננות (תיקון חמישי) שקבע את התקופה המרבית להחזקתם של מסתננים במתקן "חולות"

ביטול חוק טל:

בג"ץ 6298/07, בג"ץ 6318/07, בג"ץ 6318/07, בג"ץ 6320/07, בג"ץ 6866/07 – פסק הדין הפר את עקרון הפרדת הרשויות בכך שביטל את חוק טל (החוק לדחיית

שופטים נוספים:

[שופטת בית משפט השלום ירושלים]

[שופט בבית המשפט העליון]

[שופט בבית המשפט העליון בדימוס]

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

חתמו על עצומה לאיזון בג"ץ

דילוג לתוכן